תרומת ביציות – מאמר לעיתון "חדשות  פונדקאות"

 

פרופ' שלמה משיח, מנהל היחידה להפרייה חוץ גופית

מרכז רפואי אסותא

תל-אביב

 

 

הפריה חוץ גופית, הוא טיפול, שהביא לעשרות אלפי זוגות חשוכי ילדים בישראל את הילד או הילדים שייחלו להם.

קיימת קבוצה גדולה של נשים ששחלותיהן אינן מייצרות את הביציות הדרושות או המתאימות לטיפולי ההפריה חוץ-גופית.
נשים אלו זקוקות לתרומת ביציות מאישה  אחרת.
                         

מי הנזקקות לתרומת ביציות?                                                    

באופן ראשוני, תרומת ביציות מיועדת לנשים עם אי ספיקה שחלתית ראשונית או משנית מוקדמת(POF)  

(Premature Ovarian Failure) כלומר, נשים ששחלותיהן אינן מייצרות ביציות במספר ובאיכות הראויים. כ- 8 אחוזים מכלל הנשים סובלות מאי ספיקה שחלתית שמופיעה בגיל מוקדם, מגיל המעבר הרגיל (40-50). ברוב המכריע של המקרים , אי הספיקה השחלתית היא ללא סיבה ברורה.
במקרים אחרים, נגרמת אי ספיקת השחלות עקב טיפולים כימותרפיים, הקרנות או ניתוחים בהם נכרתו השחלות או מחלות שפירות שפגעו בתפקוד השחלות (כגון אנדומטריוזיס).

ישנן נשים שאצלן הגורם הוא גנטי (למשל- תסמונת "טרנר" וה-X השביר). 


קבוצות נוספות של נשים שזקוקות לתרומת ביציות:
א. נשים שהן נשאיות של מחלה גנטית, שרוצות למנוע את העברת הפגם הגנטי לילדיהן.
ב. נשים שעברו מספר רב של טיפולי הפריה שבמהלכם התברר שהביציות פגומות ואינן מביאות להריון תקין.
ג. נשים שסיכוייהן להשיג הריון קטנים בגלל גילן ( מעל 40-42 שנה, ובפרט אחרי גיל 45).

 

תרומת הביציות מושגת מנשים צעירות ובריאות ויש שתי גישות להשגת תרומה:

הראשונה מכונה "חלוקת" (או "שותפות" ביציות) לפיה, נשים המטופלות עצמן בהפרייה חוץ גופית (לרוב במקרים של עקרות הגבר או עקרות תצוצרתית או עקרות מסבה לא ברורה) ושיש להן מספר גדול של ביציות, נעתרות, לרוב ממניעים אלטרואיסטים ומתוך מודעות לבעיית העקרות, לתרום לנשים אחרות את עודפי ביציותיהן. שיטה זו ידועה גם כשיטה האירופאית, היות והיא השיטה המועדפת במערב אירופה. גם בישראל זו השיטה המותרת לפי חוק, שהיתה נהוגה מאד עד ל"פרשת הביציות": מאז שהואשמו רפאים בכירים ומפורסמים בישראל ב"גניבת ביציות", אין כמעט רופאים המוכנים להתרים מטופלת שלהם ואין נשים רבות המוכנות לתרום.

השיטה השנייה ידועה כ"מסירת ביציות" לפיה נשים שאינן מטופלות עצמן בהפרייה חוץ גופית, מסכימות לעבור את התהליך של הפרייה חוץ גופית ולתרום את כל הביציות שישאבו מהן, לאישה או נשים אחרות הזקוקות לתרומת ביציות. שיטה זו ידועה גם בכינוי "השיטה האמריקאית", היות והיא נהוגה מאד בארצות הברית. בארה"ב ולאחרונה גם במדינות אחרות, הותרה תרומת ביציות מנשים "מתנדבות", לרוב תמורת תגמול כספי משמעותי, או תרומת ביציות, ללא תשלום,  מקרובות משפחה או ידידות. קימות הסתייגויות אתיות לשיטה זו, היות ובה עוברות נשים טיפול רפואי מתיש ואולי מסוכן, שלא לצורך רפוי עצמי.

לנושא תרומת ביציות, בכלל, קימות שאלות אתיות , מוראליות וגם הלכתיות רבות, שקצרה היריעה הנוכחית מלפרטן. עם זאת ברור ששאלות אתיות אלו ניתנות לדיון ולמציעת פתרונות, כשם שנעשה בהרבה ארצות מערביות מתקדמות. יש להקים וועדה ציבורית, שתורכב מממומחים לאתיקה, אנשי דת והלכה, משפטנים, רופאים ונציגי ציבור.

בישראל כיום, בהערכה זהירה, מבקשים תרומת ביציות, לפחות כ-10.000 זוגות או נשים פנויות. במצב העכשווי, אין כל סיכוי שמרביתן תקבלנה את הביציות הדרושות להשגת ילד. כידוע, בישראל, הנושא של הזכות להגשמת ההורות, היא זכות מקודשת ומעורכת ולכן גם הרשויות וגם הרופאים, עושים כמיטב יכולתם למצוא פתרון לבעיה רפואית וחברתית קשה זו של מחסור בביציות. לפני כ-5 שנים הוקמה וועדה, מטעם משרד הבריאות (וועדת הלפרין) שהיתה צריכה לקבוע את התנאים לחקיקת חוק שיתיר תרומת ביציות ממתנדבות, בישראל. לצערנו חוק הביציות לא הועבר בכנסת עד היום. עו"ד מירה היבנר-הראל, היועצת המשפטית של משרד הבריאות, הבטיחה לי לאחרונה, שהחוק נמצא בניסוח סופי-כזה שעשוי לעבור בכנסת, במצב הפוליטי העכשווי במדינה אני סבור שהכנסת תדון בנושאים הנראים חשובים יותר ואישור החוק יידחה שוב.

מספר יחידות הפרייה חוץ גופית בישראל, פנו למשרד הבריאות בבקשה לאשר תרומת ביציות מחו"ל. עו"ד הראל היבנר, הקימה וועדה, שקבעה את הכללים והתנאים שיש לפעול לפיהן על מנת שנאושר תרומת ביציות בחו"ל. התנאים המרכזיים היו, שהיחידה בחו"ל תעבוד לפי הכללים הרפואיים והפרוטוקולים הנהוגים בישראל, שוועדת ביקורת של משרד הבריאות תבקר ביחידה שבחו"ל ותאשר שהתנאים והשיטות שם טובים ומקובלים ושמשרדי הבריאות בישראל ובארץ, בה מבוצעת התרומה, יאשרו את הטיפול ואת היכולת להעביר את הביציות לישראל.

מספר יחידות בישראל ובכללן היחידה להפרייה חוץ גופית באסותא, קבלו את ההיתר המבוקש ממשרד הבריאות ומבצעות היום מספר די גדול של הפריות מבחנה בתרומת ביציות ממתנדבות בחו"ל.

קיימות שתי אפשרויות לטיפול חו"ל: הראשונה היא השיטה המשתמשת בביציות "טריות", כלומר ללא הקפאה, והשנייה היא זו שבה מופרות הביציות בזרע בן הזוג (או זרע מבנק הזרע), והעוברים המתקבלים-מוקפאים ומוחזרים לישראל, ובמועד מאוחר יותר, מופשרים ומוחזרים לרחמה של האישה. ידוע שהשיטה העדיפה היא זו המשתמשת בביציות "טריות" היות ובה יש מרב הסיכויים להצלחה.

לשם החזרת ביציות "טריות" יש שתי טכניקות: 1. הכנת הנתרמות בארץ והבאתן לחו"ל במועד סינכרוני עם זמן שאיבת הביציות מהתורמת. 2. העברת זרע בן הזוג לחו"ל, קבלת הביציות והפרייתן בחו"ל והחזרת העוברים ה"טריים" תוך יום עד 3 ימים לארץ לשם החזרתן בארץ לרחמה של הנתרמת המוכנה בטיפולים הורמונלים בעוד מועד. באסותא, אנו מאפשרים למבקשים את כל שלוש השיטות, אולם אנו נותנים העדפה ברורה להחזרת עוברים "טריים" אם בארץ או בחו"ל.

ההצלחה בתרומת ביציות היא מצוינת ואחוזי ההצלחה נעים בין 30 ל-50 אחוזים.

היות וחלק גדול מהנשים הזקוקות לתרומת ביציות, הן מבוגרות ומעבר לגיל המקובל ללידה, ועל מנת להפחית את שעור הסבוכים האפשריים כתוצאה מהטיפולים ההורמונלים הדרושים להכנת הנתרמת לקליטת ההריון והסבוכים האפשריים בהריון, נדרשות הנשים לעבור שורה של בדיקות גופניות, כולל בדיקות מאמץ ללב וממוגרפיה, לפני קבלתן לטיפול.

 עלות הטיפול בחו"ל גבוהה יחסית, היות ויש צורך לתגמל את היחידה בחו"ל, המטפלת בתורמת ושבמעבדתה נעשית ההפריה החוץ גופות. יש עלות גבוהה לתרופות הנדרשות להכנת התורמות וכן יש הוצאות טיסה ושהות בחו"ל. אנו מקווים שהחוק המיוחל, שיתיר תרומת ביציות בישראל, יתקבל בכנסת בהקדם ובכך תתאפשר הפחתה משמעותית בעלות הטיפול.